פסק-דין בתיק ה"פ 29375-01-10

המשיבות 1-3 החליטו למכור את בית הוריהם שנפטרו. הם סיכמו עם המשיבים 1-3 את התנאים למכר הבית. לפגישה שנועדה לחתימה על החוזה, הגיעו המבקשים ללא המחאה בנקאית עליה סוכם ובהעדר המבקשים 2 ו-3. החוזה לא נחתם. מאוחר יותר מכרו המשיבות את הבית למשיבים 4 ו-5 (שהתביעה נגדם נדחתה בשלב מוקדם יותר בהסכמה). עניינה של המרצה זו בבקשת המבקשים כי בית המשפט יצהיר כי בינם לבין המשיבות נכרת הסכם מחייב ויורה על אכיפתו. זאת, על אף שחוזה לא נחתם ותמורה לא שולמה.

1. רקע הדברים

הבית נשוא התובענה  הינו בית פרטי ברחוב פתחיה 19 בשכון דן בתל אביב (להלן: הבית). הבית היה בית מגוריהם של המנוחים, יפה ואליעזר אברמוביץ, מאז 1949 ועד לפטירתם בקיץ 2009. עם מותם ירשו את הבית בנותיהן, המשיבות 1-3 (להלן: המשיבות) שהחליטו למכור את הבית. את המשיבות ייצג עו"ד גיל הירשמן, בנה של המשיבה 1, אריאלה הירשמן (להלן: עו"ד הירשמן).

המשיבות פנו לסוכנות תיווך, ומתווכת בשם נאוה, מסוכנות דניס ברק, פנתה למשיבה 2, גב' עדנה לוי,  ומסרה לה כי יש מתעניין ברכישת הבית. גב' לוי הפנתה אותה למשרדו של עו"ד הירשמן. לאחר שיחה זו פנה סמי הרוש, שותפו לעסקים של מר נחום רחמים (המבקש 1, להלן: המבקש או מר רחמים) והתעניין ברכישת הבית. המשיבות ביקשו לסיים את העסקה במהירות. בעקבות שיחות הטלפון בן מר הרוש לעו"ד הירשמן, ביום רביעי בשבוע, 23.12.09 נשלחה טיוטת הסכם בכתב למר הרוש. ביום ראשון, 27.12.09 קיבל עו"ד הירשמן טיוטה עם הערות ב"כ המבקשים עו"ד יעיש. היו חילפו דואר אלקטרוני ובהמשך אותו יום, 27.12.09 נשלחה טיטה מתוקנת לעו"ד יעיש ותואם מועד לחתימה, יום רביעי ה-30.12.09 בשעה 17:00 במשרדו של עו"ד הירשמן.

ביום קודם לחתימה, ה-29.12.09 הוחלפו תכתובות דוא"ל, עו"ד יעיש התבקש ע"י משרדו של עו"ד הירשמן להוסיף את שמות הקונים ומספר תעודות הזהות שלהם, ותשובת עו"ד יעיש ממנה התברר כי לא מר הרוש קונה את הנכס אלא המבקשים.

ביום החתימה 30.12.09 בשעה 17:00 הגיעו למשרדו של עו"ד הירשמן מר הרוש, עו"ד יעיש, ומר רחמים ואשתו (על פי הנטען המבקשים 2 ו-3, ילדיהם של הזוג רחמים, המתינו בסמוך). במשרד נכחו המשיבות 2 ו-3 ועו"ד בן ישראל ממשרדו של עו"ד הירשמן. המשיבה 1 הותירה יפוי כוח לצורך החתימה. על מה שהתרחש באותה ישיבה חלוקים הצדדים. אולם, אין מחלוקת כי המבקשים לא המציאו שיק בנקאי במעמד החתימה, שהתחייב מטיוטת החוזה. כן אין מחלוקת כי החוזה לא נחתם, וכי הישיבה הסתיימה שלא ברוח טובה.

למחרת הישיבה, ביום חמישי, ה-31.12.09 הגיעה למשרדו של עו"ד הירשמן המחאה בנקית על סך שני מיליון שקלים. ללא מכתב נלווה. בירור עם סניף הבנק העלה כי מדובר בחברה הקשורה למבקש. בהמשך אותו יום בשעה 14:37 הגיע דוא"ל מעו"ד יעיש, ובו כותב עו"ד יעיש כי בעקבות העברת השיק הבנקאי הוא מבקש לקבוע מועד לחתימה.

בבוקר יום ראשון, ה-3.1.10 הוחזרה ההמחאה הבנקאית לעו"ד יעיש בצירוף מכתב המבהיר כי עמדתן של המשיבות היא כי אין חוזה בינם לבין המבקשים וכי הן רשאיות לנהל מו"מ עם אחרים.

בין לבין, בשבת, ה-2.1.10 הציגה מתווכת את הבית למשיבים 4 ו-5 (הזוג שמאלי). הבית נמכר לזוג שמאלי, וביום 14.1.10 נרשמה הערת אזהרה לטובתם על הנכס.

2. טענות הצדדים

המבקשים טוענים כי המו"מ הושלם וכי למעשה קיים הסכם תקף בין המבקשים למשיבות למכירת הבית. לטענתם, המשיבות נתלו בעובדה שהמבקשים לא הביאו שיק בנקאי, כדי לא לחתום על החוזה ובהמשך לסגת ממנו. לטענתם המשיבות ניהלו במקביל מו"מ עם משפחת שמאלי, ומשאלו הציעו מחיר גבוה יותר עבור הבית - נמכר הבית למשפחת שמאלי. לטענתם, משנשלח השיק הבנקאי למחרת היום, הרי גם אם נפל פגם בכך שהשיק לא הובא לישיבה, העניין בא על פתרונו מספר שעות לאחר מכן.

המשיבות טוענות כי התכוונו למכור את הבית למבקשים, ולו המבקשים היו מגיעים עם שיק בנקאי באמתחתם וכל המבקשים היו נוכחים, היה נחתם ההסכם. לטענתן, הן נפגשו עם משפחת שמאלי בשבת, רק בעקבות העובדה שהישיבה ביום רביעי הסתיימה בלא שנחתם חוזה בין הצדדים. המשיבות טוענות כי המבקש 1, מר רחמים ומר בן הרוש הגיעו לישיבה במטרה להמשיך לנהל מו"מ וכי לא הייתה להם כל כוונה לחתום על החוזה.

לטענתן, משלוח השיק הבנקאי למחרת, היווה מעשה כוחני, שמטרתו הייתה לחייב אותן להסכם שלא היו מחויבות אליו עוד בשל התנהלות המבקשים.

3. המו"מ בין הצדדים

מהראיות עולה כי המו"מ בין הצדדים התנהל למעשה בתחילה בין עו"ד הירשמן למר הרוש, ולאחר שסוכמו התנאים העקרוניים, הטיוטות הוחלפו בין עו"ד יעיש מטעם מר רחמים ומר הרוש לבין עו"ד בן ישראל ממשרדו של עו"ד הירשמן.  יש לציין כי עו"ד הירשמן, שניהל את המו"מ בשלב בו סוכמו התנאים העקרוניים לא העיד בבית המשפט, ועל כן לעניין זה אקבל את עדותו של מר הרוש, אם כי אין הבדלים מהותיים בן העדויות). מר הרוש בתצהיר מציין כי הוא ניהל את המו"מ המסחרי עם עו"ד הירשמן (סעיף 1 לתצהירו). על פי תצהירו סוכם כי המבקשים ירכשו את הנכס מהמשיבות בסכום של 6,600,000 ש"ח.

טיוטת הסכם ראשונה נשלחה על ידי עו"ד תמר בן ישראל  למר סמי הרוש ביום 23.12.09  (נספח 1 לתצהירי המשיבות). במכתב הלוואי שצורף לטיוטה ציינה עו"ד בן-ישראל כי:

"רצ"ב טיוטת חוזה בקשר לבית בפתחיה ת"א.

הטיוטה אינה מחייבת עד חתימת כל יחידות המוכר עליה.

למען הסדר הטוב, ככל שההסכם לא יחתם ע"י הקונה עד ליום 28.12.09 יראו עצמן מרשותי המוכרות חופשיות למכור את הבית לאחרים"